הקרן להצלת משפחת ויסנשטרן
Contact Us: 052-7670400
בס"ד
ההלם בדבר הסתלקותה הפתאומית של האישה החשובה מרת בלהה ויסנשטרן ע"ה היה עצום, היא השאירה אחריה עשרה ילדים שהקטנה שבהם בת שלוש, וחובות עצומים.
משחקת בתפקידים כפולים של אבא ואמא. תומכת , מקשיבה ונותנת יציבות.
ועכשיו היא נפטרה וקרן האור של הבית אבדה
היא עלתה בסערה למרום כשהיא משאירה מאחוריה שנות סבל רבות, שהתחילו מהתקופה שהקים בעלה ישיבה.
הישיבה שנקלעה למצוקה גררה בעקבותיה את משפחת ויסנשטרן, שנאלצה למכור את הדירה, ולסגור את הישיבה. אך זה לא הספיק, החובות טפחו, והגיעו לממדים מבהילים, שאיימו להטביע את המשפחה.
אך המשפחה הגיבורה הזאת לא נשברה, באמונה תמימה בבורא התאמצו להחזיר את החובות. הם לא בחלו באף עבודה, גם לא כזאת שהכניסה פרוטות בודדות, או שהייתה ממוקמת בקצה העולם.
הם עשו הכל כדי להתמודד ללא עזרת הציבור, הם נדו ונעו בעשרות מקומות. עוזבים מקומות לימוד, חברה, בית שכנים. מתמודדים בגבורה עילאית כשאי אפשר לדעת עליהם כלום, בכל מקום שאליו הגיעו ,לא התבוססו ביגונם, אלא נרתמו לעזרת הציבור, ולקרוב לבבות לאביהם שבשמים.
הילדים גדלו בבית שמח ,שמסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה.
אך למרות זאת היה להם קשה, הם עברו מסגרת לימוד בזו אחר זו חושקים שיניים בגבורה.
אך הגיע מצב שהם לא יכלו יותר, כשהילד עבר חידר בפעם החמישית בשנות לימודיו הם החליטו להפסיק עם הנדידות ולהשתקע בדירה שכורה בנאות הפסגה, אך הם לא יכלו לותר על ההכנסה הבסיסית שעזרה להם לצמצם ולו במעט את החוב הענק.
כורח המציאות ייצר פתרון עצוב, האמא עם הילדים גרים בנאות הפסגה, והאבא עובד בחו"ל, ומגיע לביקורים בודדים, לראות את ילדיו ולהיות להם לאבא. באותו הזמן שמשה האמא כעמוד התווך של הבית.
She kept the family together.
Now she is gone.
The void left by the sudden passing of the esteemed Rebbetzin Bilha Weisenstern is unbearable.
She suffered for so many years, yet gracefully provided for her husband, a tremendous Talmid Chacham, and their wonderful family, of 10 children, the youngest who is a mere tender three years of age, with great Mesirus Nefesh and dedication.
For many years she shouldered the burden of her husband’s yeshiva, a burden that ultimately caused them to lose their home and experience the pain of seeing the yeshiva close its doors. The financial burden that she shouldered was overwhelming and impossible and threatened the very stability of the family, even in her lifetime.
Rebbetzin Weisenstern was someone who lived for others. She gave popular lectures on Shalom Bayis, she was alistening ear and a helping hand for many kids at risk, she was always doing for the klal, despite her own hardships.
The family members left no stone unturned, and worked hard to avoid needing public assistance. They all took on various jobs, despite them being less than respectable, all in the hope of diminishing the debts and achieving financial stability.
The situation is deteriorating.
Mother is gone. Father is away.
With her tragic and untimely passing, the family is in peril and the weight of the heavy debts and the lack of funds for basic necessities threatens to rip apart this esteemed family of Yesomim. They have reached a point that the meager earnings they bring in, simply are not adequate to provide for the large family and at the same time be available for the debt that is crushing them. They have grudgingly agreed to accept public help; it’s a matter of Pikuach Nefashos!
They have lost their mother and their father who had a job overseas for many years is now forced to stay in Israel where he is desperately – but unsuccessfully- trying to earn and raise money to dig his family out of their financial grave. They are a family without a mother and although they physically have a father, due to the situation they are virtually without a father at home!
The children were always raised to be happy and satisfied, despite their cupboards being empty and their clothing being tattered. They were always raised to see the cup as half full, and not dwell on the things they lacked. Yes, it is indeed amazing to see how young children are able to survive and thrive despite being destitute. But, the limit has been reached, and the dire situation must be alleviated!
The children want to live normal lives. They want a father to learn with them, provide for them, and be home for them. But it is not possible in the present situation.
Shiduchim are needed!
A further financial strain.
Of the 10 children, 8 are still single. The older ones are anxious to get married and start families, but their father is not capable of this additional financial burden. He simply cannot even fathom it, and it is causing further anguish to this family.
Your Help Is Crucial!
We need your help. Your help at this time is crucial for the lives of these Yesomim. Your help at this time will keep this family together; it will literally save them from breaking apart.
Her whole life, Rebbetzin Wesienstern gave to the Klal and went out of her way to help others; now is the time to repay her good deeds and do what we can for her family in their time of need.
Make a difference! Your help will be the difference between poverty and dignity for Rebbetzin Weisenstern’s family and be an everlasting Zechus for her Neshama and bring abundant bracha to her family as well as to your own family!
Thank You for Opening Your Heart .
You Make a Real Difference.
אין כבר אמא שתעודד, תקשיב ותעשה קדוש. הם איבדו אמא שהיא גם אבא, והאבדה שלהם כפולה ומכופלת. הם רוצים את אבא שלהם בחזרה. אבא שיהיה בבית ייצב אותו, ילמד עם הילדים, ויחווה איתם את ההלם והזעזוע. אך אבא נמצא רחוק, עובד במסירות נפש להחזיר כל שקל שחייב.
אבל אנחנו יכולים להחזיר להם אותו, אם נעזור לו בכיסוי החובות הכבדים, במחיה בסיסית, בדירה, או לפחות בתשלום השכירות, הוא יוכל לחזור להיות עם הילדים שלו, ולשמש להם כאבא וכאמא.
בלעדי התרומה שלנו הם יהיו בבית לבד, שבועות וחודשים, ורק מידי פעם יזכו לביקור של אבא.
בבית יש שמונה ילדים, חוץ מהשניים שנשואים. הגדול שבהם נמצא על סף שידוכים הם ירצו להתחתן. ואין לאבא שלהם אפילו את המינימום להתחייב בעבורם.
הם לא רצו לבקש עזרה, כל החיים שלהם הם הצטמצמו, מכרו את הדירה שלהם, ונדדו על פני עשרים ושלוש דירות ברחבי הארץ והעולם. העיקר לא לפול כנטל על הציבור, אבל הגיע מצב שכבר אי אפשר להסתדר בלי התמיכה שלכם, והם מבקשים אותה מכם.
הם רוצים שתעזרו להם. אל תענו להם בשלילה, אם יש לכם אפשרות לתמוך בהם, זו זכות מיוחדת לעזור לאנשים המיוחדים האלה, שגם במצבים הכי קשים לא חשבו על עצמם, אלא על מה שאבא בשמים רוצה מהם.
ועכשיו אבא רוצה מכם , הוא מבקש שתעזרו להם, שתתמכו בהם, הכי הרבה שאתם יכולים.
הדירה העשרים וארבע
עשרים ושלוש דירות ארציות החליפה הגברת ויסנשטרן. בשבוע שעבר היא עברה לדירתה הנצחית, מלאה וגדושה בכל רכושה וקנייניה שהספיקה לצבור כאן, בדירות הארעיות.
גברת בלהה ויסנשטרן ע"ה רשמה בדפי חייה הקצרים טלטלות וסערות רבות מספור. משברים כלכליים, מעברי דירה תכופים, נדודים ואי יציבות כה רבים: ירושלים, קרית ספר, ארצות הברית, ואוסטריה אירחו אותן למגורים, מקסיקו ובני ברק, באר יעקב וירוחם גם הן זכו להכיר את בני משפחת ויסנשטרן, ובכל תהפוכות חייה אלו- נותרה גב' ויסנשטרן בשמחתה ובמרצה הבלתי נדלה.
למול עשרים ושלוש הדירות הרשומות בקורותיה- הספיקה גברת ויסנשטרן לייעץ לאימהות רבות כמנחת הורים, להציל בתים בישראל כיועצת נישואין, לנהל קייטרינג ביתי שברובו הפך למפעל חסד, לארגן מכירת בגדים יד שנייה, לעסוק בפעילות קירוב במסגרת "נפש יהודי" ולא לוותר על שיחות ידידות עם בנות המשפחה.
סדר יום עמוס פרטים מופלאים, ואישה אחת שמחה ומלאת סיפוק שרק חפצה להוסיף ולהרבות חיל.
כיצד? היאך ניתן לעבור ולנדוד כה רבות- ועם זאת להוסיף ולחייך? להיפרד ולהכיר, לטוס ולחזור, לנסוע וללכת ממקום למקום- ובכל אתר ואתר להותיר חותם בל יימחה של שם טוב, ומעשים טובים לאינספור?! לעבור מדירה מספר שמונה עשרה לדירה הבאה אחריה, ולזו שאחר כך, ולעוד אחת, ולגדל ילדים יציבים, עצמאיים, רגועים ושלווים כל כך?!
"
"
ליהנות מהחידוש
להיפרד, לעזוב הכול מאחור, לנסוע, להשתקע מחדש- זה לא קל בכלל. איך ניתן לעשות זאת שלושים פעם בלי להישבר?
"בתחילה היה לה מאד קשה, לעבור בחטף ולנסוע לחוץ לארץ. זה היה אילוץ פתאומי, והיא אף פעם לא חשבה שכך ייראו חייה..." אומרת אחותה גב' מלי מייקל, "אבל תוך כמה שבועות, באמונה עזה ובחוסן נפשי- הפכה את זה בלהה לאידיאל ולהווי חיים משמח וחוויתי. היא לימדה את עצמה ליהנות מהשינוי, להכיר מקומות חדשים וסגנונות שונים, וכל ילדיה למדו בעקבותיה לחבב את השינויים והגיוונים. היא הסתכלה על החידוש ויחד עם ילדיה התפעלה מהאפשרות לרכוש שפות חדשות ולהכיר מקומות מעניינים.
לא מזמן, כששוחחתי אתה והתלבטתי האם כדאי לנו לבנות ולהרחיב או לעבור דירה- אמרה לי אחותי בהתלהבות: כדאי לך לעבור דירה! שינוי זה הזדמנות! אומנם לא קל לקבל החלטות כאלו, זה מלחיץ וקשה, אולם זה משתלם מאד! כך היא סברה מכל הלב, והצליחה להפוך את הלימון המריר והחמוץ של חייה למסכת מגוונת של היכרויות והזדמנויות!
אני חייבת
מזוודות, ארגזים והמון תיקים ממתינים למסע. יש למלא, לאגור, לקנות ולהצטייד בשום שכל לדרך הארוכה...
והיא אכן הצטיידה כיאות למעבר לטרקלין. חבילות חבילות של מצוות נערמו בצידתה. את יומה החלה ברוב חריצות בשעה מוקדמת ועבדה והספיקה ונתנה ואגרה זכויות מלוא חופנים.
אהבת התורה העצומה שלה הייתה מדבקת ממש. כל ילד שערך סיום זכה לחגיגה מלאת התרגשות. לא משנה אם מדובר בקטנטן שסיים ללמוד א' ב', או בילד בוגר שסיים מסכת. הלהט שלה לתורה היה מיוחד במינו!
כאשר התגוררו בני משפחת ויסנשטרן ליד הישיבה של ר' הלל זקס, בקרית ספר, לקחה בלהה על עצמה לבשל ולאפות להם אוכל ופינוקים מלאי חמימות אימהית, ושלחה להם לישיבה, ללא כל תשלום.
מיוזמתה הכינה מעדנים, וכאשר הביאו לה מהישיבה חומרי גלם פשוטים, התאמצה ברוב כישרון להפוך אותם למטעמים מלאי ניחוח ואהבת תורה. עד היום זוכרים הבחורים את מטעמיה לטובה.
הנתינה הייתה אצלה עיקר חיותה. היא שאבה את סיפוקה העצמי ואושרה משמחתם של הסובבים. בכל מקום ובכל מצב חיפשה כיצד תוכל להועיל לאחרים. כשהתגוררה במקסיקו- שלחה חבילות בגדים במצב טוב למשפחות בארץ. היא התמסרה לעניין, וחיפשה אנשים שנוסעים ויכולים להעביר בגדים לארץ.
כאן, בקרית ספר שכללה את העברת הבגדים ופתחה מכירה של ממש לבגדי יד שנייה. מדי ערב פסח, בימים הסמוכים ביותר לחג, עת הגמ"חים כולם סגורים ולא מקבלים בגדים, הסכימה היא לקבל ולקבל שקי בגדים עד הרגע האחרון. דווקא בזמני הלחץ הגדולים בשנה - ישבה בלהה עם ילדיה ומיינה ערמות אין קץ של בגדים, והכול בצחוקים ובשמחה. "אני זוכרת שבאתי אליהם בערב פסח," משחזרת יהודית כלתה, "וראיתי אותם ישובים ליד ערמות ענק של שקים ובגדים, והיא והילדים ממיינים, בודקים, צוחקים, מתקנים ומארגנים. היא כבר הייתה עייפה, אבל השקים לא נגמרו. "אין לי כוח, אבל אני חייבת!" הודתה השוויגער שלי בכנות, והמשיכה למיין את שקיות הבגדים מתוך נעימות ושמחה אמתית. אמנם, היא ידעה לעצור ולקחת הפוגה כשהרגישה צורך. לאחר פסח, לדוגמא, היא לא חזרה מיד לעבודה, אלא לקחה עוד שבוע חופש, לפני שחזרה בסערה לשטף הספקיה הבלתי נגמרים. אך היא תמיד הספיקה והצליחה לעשות הרבה יותר ממה שכולנו יכולנו לדמיין...
בכלל, את כל עיסוקיה הרבים עשתה מתוך התלהבות ושמחה. אף פעם לא מתוך תחושה של "קדושה מעונה". "תראי איך אנשים יוצאים מהמכירה, ועיניהם נוצצות!" כך אמרה לי פעם", מספרת מלי אחותה. "זה ממלא אותי סיפוק!!"היא הייתה מאושרת לראות שאנשים נהנים מהבגדים ומשתמשים בהם. כשהגעתי לאירוסין של בנה עם בגד מ"המכירה", היא לא גמרה לשמוח ולהתלהב מכך. החסדים שלה מילאו אותה בשמחה פנימית קורנת, ונתנו לה כוח להספיק ולתרום עוד ועוד.
גם את הקייטרינג הביתי שלה, שהיה אמור להיות עסק ריווחי שלהם, הפכה בלי משים לקייטרינג של חסד. היא הייתה משדרגת תפריטים לאירועים ללא עלות נוספת, העיקר לשמח את המשפחות. "ראיתי אותה מסיימת שיחת טלפון עם מזמיני אירוע", נזכרת יהודית כלתה. "ואני רואה אותה צוחקת ומחויכת לחלוטין. מה מצחיק? שאלתי, והיא צוחקת ואומרת: אני לא יודעת איך מכל האירועים האלו אני יוצאת במינימום רווח... היא פשוט לא ידעה לעשות עסקים, רק רצתה שהאנשים ישמחו!
בלב חפץ תרמה מניסיונה וידיעותיה לכל הזקוקים. בשיחות הטלפון הרבות שהגיעו אליה- חלקה מניסיונה, ייעצהוהדריכה ברוב מסירות. מדי ערב יצאה למסירת הרצאות והעבירה סדנאות בחינוך ילדים. היה לה להט אמתי להעביר ולמסור ממשנתה, ולהועיל לכל האימהות המצפות להדרכה. פעם בשבוע הקדישה ערב אחד לקירוב רחוקים, ומסרה הרצאה במסגרת ארגון "נפש יהודי". זה לא היה משתלם לה כלל, על ההרצאות האחרות שלה היא הרוויחה הרבה יותר כסף, ובכל זאת- לא וויתרה עליהם בלהה ע"ה. זו הייתה מזוודה נוספת שנארזה בעמל רב טרום המעבר.
בלהה הספיקה מעל ומעבר בחייה הקצרים, וכעת אנו מעזים להרהר כי חפצה למהר ולארוז לה עוד ועוד חבילות לעולם הבא...
והיה אמונת עיתיך - חוסן!
בזמני מבחן ניכרת אמונת האדם, ובמשפחת ויסנשטרן מזהירה האמונה ככוכבי אור בלב האפילה ומעידה על חיים ספוגי אמונה וביטחון שכעת נותנים את פריים.
עם כל טלטולי החיים שעברו על ילדי ויסנשטרן- הם נותרו תמיד יציבים ושמחים, ומלאי אמונה. וברגעים הקשים הללו- עמדה להם האמונה כצוק איתן מול משבר הצער.
ראיתי את אחד האחים הגדולים ביום הפטירה הקשה כשהוא משוחח עם אחיו הקטן". מספרת יהודית ומעלה דמעות בעיננו. "הוא חיבק את הקטן בכל ליבו, בכה ואמר: "זה קשה, אוי, כמה שזה קשה. אבל זה טוב! זה טוב! זה טוב!" והוא בוכה ומחבק וחוזר ואומר באוזני הקטן: "זה טוב באמת, גם אם זה כל כך קשה!"
בשבת הראשונה לאחר פטירתה הפתאומית- סעדנו יחד את סעודות השבת, ורק ניסינו למצוא מעט נוחם. במהלך הסעודה ביקש האב מילדיו הקטנים לעמוד ולשיר את שירי האמונה. בני השלוש וחצי, החמש והשבע- נעמדו ושרו בקול דקיק ורוטט: "תדע לך בני, בכל מצב שהוא, הקדוש ברוך הוא איתך!" הם שרו בניב אידישאי, מעומק הלב וכולנו דמענו.
הקטנים הוסיפו ושרו "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח!" ועברו ל"ואפילו בהסתרה... " מילות האמונה החקוקות עמוק בלבבם- הרטיטו כל לב. לא הייתה עין שנותרה יבשה.
הסוד שהציל
לגב' ויסנשטרן הייתה גישה מיוחדת לבני נוער. היא הצילה עולמות שלמים. ללא תשלום וללא מימון מאף ארגון- הייתה מקבלת אליה הביתה בנות המצויות על סף תהום- ומצילה אותן בלב אוהב ורחב מני ים. גב' מייקל: "פעם שאלתי אותה כיצד היא מצליחה לחדור כך לליבותיהם של הנערות האבודות האלו, והיא חייכה ואמרה: שום דבר מיוחד, רק לקבל את הנערה בלב רחב, לשדר לה כמה היא אהובה ומקסימה ומיוחדת, ולהעריך אותה באמת! אמון ואהבה. זה הסוד. לא צריך מעבר לזה. הבחורה עצמה כבר רוצה להתקדם ולהצדיק את האמון שניתן לה.
והיא באמת ידעה כיצד לעשות זאת...
פעם טיפלו בני הזוג ויסנשטרן בנער נושר, שהסתבך בנפתולי נפשו עד שהגיע לגניבות, רח"ל. הם ידעו שהוא נכשל בגניבות מעת לעת, ובכל זאת לא פסקו מלתמוך בו באהבת אמת. באחד הימים ביקש ממנו הרב ויסנשטרן: "אני צריך להחזיר את סכום הכסף הזה לגמ"ח ברחוב הסמוך. האם תואיל ללכת עבורי ולהחזיר את עשרת אלפי השקלים האלו?"
הבחור הביט בו בתדהמה גלויה: "אני? שאני ילך ויחזיר את הכסף? לי אתה מביא סכום גדול שכזה? איך יתכן?"
אך הרב ויסנשטרן לא נסוג מכוונתו. ברצינות רבה הושיט לו את ערמת השטרות, וחזר בשלווה מלאת אמון: "כן, מה הבעיה? האם אינך מכיר את הכתובת? זה קשה לך? לך אל בעלי הגמ"ח ותחזיר בעבורי".
הבחור ההמום מגודל האמון- לקח את הסכום והביאו לתעודתו בשלמות. מאותו יום התנער מביצת הייאוש והבלבול, והתחיל לצמוח ולהתקדם במהירות. הוא עזב את כל הגניבות והשטויות שסחפו אותו הרחק, והרווה את הוריו בהרבה נחת יהודית. הם סמכו עליו והאמינו בו, והוא צמח ופרח כנגד כל התחזיות.
לא ליד הילדים
גם כשאנו להוטים לארוז ולאגור- חובה עלינו לבדוק את הנותרים בזירה...
גב' ויסנשטרן, שהספיקה עולם ומלואו, אף פעם לא עשתה זאת על חשבון ילדיה. עשרת ילדיה בלי עין הרע, תמיד זכו לאימא קשובה וחייכנית, פנויה ועליזה, במיוחד עבורם. "מעולם לא ראיתיה משוחחת בטלפון במחיצת הילדים", מספרת כלתה בהערכת אמת. "את כל השיחות הרבות והייעוץ הלבבי- ערכה בשעות הבוקר או הערב, לא ליד הילדים. כל ילד שהגיע הביתה התקבל בזרועות פשוטות, רץ לידיה של אימא וקיבל חיבוק אוהב. היא הייתה עמם בארוחות הצהרים והערב, שמעה את סיפוריהם וחוויותיהם, ויחד עמם נפנתה למיון בגדי ה"מכירה". הם היו יושבים יחד סביב השקיות, פותחים וממיינים, משוחחים וצוחקים על אלף ואחת עניינים, והאווירה רגועה ושמחה מאד.
כשהשכיבה את הקטנים לישון, הייתה שרה להם את שירה המיוחד: "לרחלי/ רבקי/... המתוקה וה-צדיקה וה- טובה וה- צנועה... שיהיה לה בעל תלמיד חכם וילדים צדיקים, וכוח לעבוד את ה'!!!" במילים מתוקות ומחנכות כאלו השכיבה את קטנטניה לשנת הליל, ונטעה בהם אהבת אם וחינוך איתן. רק לאחר מכן יצאה להרצאותיה ולסדר לילותיה העמוסים.
גם כשבישלה ואפתה- היא שיתפה את הילדים יחד עמה. למרות שזה לא תמיד קל ונוח- לעבוד עם הקטנים- גב' ויסנשטרן דגלה בכך מאז ומתמיד. כשהיא הוציאה לאור חוברת מתכונים לפסח, היא כתבה שם בהומור על חלקם של הילדים: "מוישי חותך את העופות, בני מרסק את הגזרים, הקטנים מלקקים את אצבעותיהם, וכולם מרוצים..." וכמובן, היא מזכירה לשבח ולהחמיא בסעודת החג לכל העמלים הקטנים והחרוצים העוסקים במלאכה. היא אהבה לבשל ולהכין ככל האפשר לפני הפסח ולהקפיא כמעט הכול. "אני זוכרת כיצד ישבנו כולנו", מספרת יהודית בגעגוע, "וקילפנו בצוותא מאות תפוחי אדמה וגזרים. הכנו כמויות ענק של בלינצ'עס במטבח הקטן, וברקע נשמעת מוזיקה עליזה בקול, ופטפוטים משפחתיים מלאי צחוק והנאה מתעופפים מעל קערות הירקות. הייתה זו חוויה נפלאה עבורנו!"
תמיד הייתה בביתם אווירה שמחה ורגועה. חברה של הבת הקטנה שלה, אהבה מאד לבוא ולהתארח דווקא בביתם כי "יש שם אימא שהיא כל הזמן שמחה!"
שוכבת לה האמא במיטה
מתכוננת ללכת לעולמה
ועל ידה יושב בנה
שאך התייתם מאביו לפני שנה
כשעל לחיו יורדת דמעה
אמא אמא הוא התחיל לבכות
מה יהיה לי פה בעולם לעשות
בלי הורים כל כך יקרים
מי יעזור לי בחיים
מי ישפיע עלי רחמים
מויש'לה היקר והנעים
עוד מעט תאמר עלי קל מלא רחמים
האם אתה יודע ומבין
מה זה קל מלא רחמים
מויש'לה האם אתה זוכר ויודע
איך היה נראה כוס הקידוש של אבא
אם רק תנסה אותו ללטף
מיד הוא יתחיל לטפטף
אָ הוי!
כך הוא ריבון כל העולמים
קל מלא! מלא רחמים
אם רק תנסה ממנו לבקש
מיד תרגיש איך שכוס רחמיו גולש
אָ הוי!
תשמע טוב יקירי מויש'לה
בכל עת ובכל מצב קשה
רק תרים אליו תפילה
מיד את רחמיו הוא ישפיע
אז בואו כולנו יחד ונתחנן
שהקב"ה עלינו ירחם
נישא תפילה לבורא כל עולמים
שישפיע עלינו רחמים
אדון כל הנשמות ריבון כל המעשים
קל מלא, מלא רחמים
רחם ושלח במהרה בימינו
את משיח צדקנו
Checks could be made to:Keren Yesoimei Weisenstern -KYM and mailed to:5014 16 Ave #159 Brooklyn N.Y.11204
Email Us:
Call Us:
052-7670400
Ritba 24
Modi'in Illit
